הבלוג: קצת אחרת

הומיאופתיה

לב

  מים רותחים, סבון, לשטוף את הידיים עד מעל למרפקים היטב היטב, להקציף את כל שערות האמה,  לסלק כל טיפת סבון עם זרם מים חזק

לקריאה נוספת »

חָלָל

  הַאִם הַנְּפִילָה נִמְשֶׁכֶת גַּם לְתוֹךְ הֶחָלָל הַאִם הִיא נֶעֱצֶרֶת וְאֵיךְ תְּנוּעַת הַגּוּף שֶׁנֶּעֱצָר הַאִם יֵשׁ שָׂמָה קִיר אוֹ גְּבוּל אוֹ אֵם אוֹ אֶמְצַע הַדֶּרֶךְ

לקריאה נוספת »

גּוּף שְׁלִישִׁי

  הַרְבֵּה גּוּף שְׁלִישִׁי עָמַד בֵּינִי וּבֵין אַבָּא שֶׁלִּי מַצִּיעַ מֶרְחָב בּוֹ אֶפְשָׁר לְהִפָּגֵשׁ הָיוּ שׁם בֶּגִין ופּוּשְקש ופַריד ואוּם כוּלתוּם אֲבָל לֹא הָיָה אֲנִי

לקריאה נוספת »

הוספיס

  גם כאן בהוספיס בין קירות קלופים ושלד של אמת אני עדיין מכווץ את שפתיי סביב המדחום וראשי נשען אחורה אל הכרית יונק שנים אחורה

לקריאה נוספת »

גפרור

  אני, משה סילמן, מדליק משואה זו… ניצוץ, אחר כך שקט חיבקתי את לשונות האש וחייכתי היה רגע של חום ואז כוביתי רעש, אנשים צעקו

לקריאה נוספת »

שְׂדוֹת הַמַּחְשָׁבוֹת

  הַמַּחְשָׁבָה פּוֹרֶשֶׂת אֶת גְּבוּלוֹת הָאֶפְשַׁר כאלוּמת אוֹר הַתּוֹחֶמֶת אֶת גְּבוּלוֹת הַחִפּוּשׂ.   רעיונותיי מהבהבים בְּסִיפֵי שְׂדוֹת הָאוֹר.   וַאֲנִי, כְּמוֹ חַקְלָאִי הַמְּחַפֵּשׂ צִנּוֹרוֹת השׁקייה

לקריאה נוספת »

תִּרְגּוּל

  הָלַכְתִּי לִשְׁכַּב לָאֲדָמָה מִלְמַלְתִּי כַּמָּה מִלִּים לָרוּחַ וְחִכִּיתִי   חִכִּיתִי לַכּוֹכָבִים שֶׁיתִּאְסְפוּ לְאוֹתִיּוֹת וּלְמִלִּים שֶׁאכַל לִקְרֹא בָּהֶם סִימָנִים צָפִיתִי בְּיָרֵחַ עוֹלֶה מִן הֶהָרִים וּבָא

לקריאה נוספת »

מָתֶמָטִיקָה פְּשׁוּטָה

  הָיָה בֶּטַח יוֹם כָּזֶה בּוֹ הַשָּׂפָה פָּרְחָה לָהּ מִגֹּבַהּ הַדְּבָרִים וְהָפְכָה לֶעָנָן   וְאוּלַי זֶה הִתְחִיל בַּיּוֹם בּוֹ הִפְסִיקוּ לִכְתֹּב III כָּכָה (שָׁלוֹשׁ בּוֹ

לקריאה נוספת »

הַמָּקוֹם

  כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים וַאֲנִי עֲדַיִן מְנַסֶּה לִכְתֹּב אֶת הַמָּקוֹם עַד אֵלָיו מַגִּיעָה הַשָּׂפָה… וּמִתְפּוֹרֶרֶת. לְאוֹתִיּוֹת נִשְׁבָּרוֹת לעיצורים בּוֹדְדִים לִצְעָקוֹת וְלַאֲנָחוֹת

לקריאה נוספת »
סגירת תפריט
דילוג לתוכן