הַרְבֵּה גּוּף שְׁלִישִׁי עָמַד בֵּינִי וּבֵין אַבָּא שֶׁלִּי

מַצִּיעַ מֶרְחָב בּוֹ אֶפְשָׁר לְהִפָּגֵשׁ

הָיוּ שׁם בֶּגִין ופּוּשְקש ופַריד ואוּם כוּלתוּם

אֲבָל לֹא הָיָה אֲנִי וְלֹא הָיָה אַתָּה

וּבְכָל זֹאת הָיָה שָׁם מַשֶּׁהוּ מִמְּךָ

אֶצְבָּעוֹת יָדְךָ הָאֲרֻכּוֹת, רֵיחַ גּוּפְךָ

אֶנְחַת הַתַּעֲנוּג אַחֲרֵי לְגִימָה שֶׁל מַיִם קָרִים

וּמַנָּח גּוּפְךָ מֻשְׁקָע אֶל הַסַּפָּה

אַחֲרֵי שֶׁקַּמְתָּ וְהָלַכְתָּ