arg-n: מהירות הנובעת סביב מוטיב התיפקוד. Arg-n מרגיש שהוא חייב לתפקד היטב, חייב להספיק לעשות מה שצריך. הוא רץ קדימה ,כשהפחדים שמא לא יתפקד רודפים אותו ולא מאפשרים לו להאט, לא מניחים לו.

פוחד שמא לא יעמוד בציפיות, ולכן מאלץ את עצמו להספקים תובעניים.

בנוסף חוסר הנינוחות שלו, הפחד שלו שמא יכלא במקום ללא מוצא (פחד גבהים, קלסטרופוביה) מביאים לסוג של התנהגות תזזיתית, נע ממקום למקום, לא יושב למנוחה, ממהר. טיפוס לחוץ, אף פעם אין לו זמן.

מוטיב הזמן דומיננטי, יקפידו להגיע בזמן גם לארועים שוליים. נותנים תשומת לב מירבית לזמן ולכן הלחיצות לזמן שעובר, להספק ביחס לזמן, לשעה.

Sulph-ac: אם arg-n ממהר כי יש צל גדול שרודף אותו מאחורה הרי שsulph-ac  ממהר כדי להספיק  ולהגיע כמה שיותר קדימה. אם arg-n  מהירותו נובעת מאיזה רוח שנושפת בגבו הרי sulph-ac ממהר בגלל שצריך להספיק עוד המון דברים קדימה.sulph-ac משתבץ היטב לתוך אורח החיים המודרני של ריצה מהירה, אולם ריצה זו הינה על פני השטח ולא יורדת לעומקם של הדברים. כדי להספיק כמה שיותר דברים ימנע מלהתעכב בתחנות הדרך, ימנע מהתבוננות עמוקה בדברים ובחייו. הכל נעשה בחיפזון בגלל שצריך להספיק עוד מיליון תחנות בדרך, נגעתי נסעתי. מובן שקצב חיים זה לא מאפשר מנוחה. לא מנוחה הנובעת מקצב דברים שמותאם לאינדבדואל ולא מנוחה הניתנת למי שנכנס לעומקם של דברים ויכול לשאוף מכך סוג של נחמה וראייה יותר רחבה של החיים (nat-m) , לכן התשישות הקשה שמאפיינת את sulph-ac .

Merc: מגיב כמו כספית להתרחשויות סביבו. התגובות המהירות , הרגישויות, הינן גם במובן הפיזי וגם במובן המנטלי. מרגיש כאילו כולם מסביבו עוינים אותו ולכן מחויב לערנות ורגישות, לא יכול לשקוע לאיזה מנטליות איטית ואדישה בגלל כל הזימזומים וההתרחשויות סביבו. מסתובב על פני השטח קשוב לכל שינוי (משינוי בטמפרטורה ועד שינוי באנשים סביבו) ומוכן בכל רגע להגיב. אינסטינקטים מהירים וחדים. לא יהסס לפני שיגיב, יכול לרצוח בלי להניד עפעף. אם תנועת המהירות של arg-n  ו sulph-ac  ניתן לדמיינם באופן לינארי כאשר אצל הראשון הפחד הוא לעצור וליפול (כמו שלולין על חבל דק לא יכול לעצור כך גם arg-n), ואצל השני הדחף הוא להספיק את שארית הקו שלפניו, הרי שתנועות המהירות של הmerc ניתן לדמיינם כחגות במעגלים, חג במעגלים כדי לבחון מכל הזויות מה קורה, מי בוגד, היכן צריך להגיב מהר.

Fl-ac: היאחזותם בחומר וחוסר רגישותם לזולת מביאים להתנהגות של "לא עוצר באדום", במובן זה אפשר לטעות בינם ובין nux-v . ריכוז זה בהנאותיהם החמריות אשר לא ממש בוחל בדרכים להשגת ההנאה מאפשר ומביא אותם למרדף תמידי אחר העונג הבא. תמיד בתזוזה וברדיפה אחר ההנאה הבאה. מהירות השואפת למצות את מירב ההנאה החומרית, למצוץ את החיים. מובן שחוסר רגישותו המוסרית מאפשר לו את המהירות להמשיך ולהאיץ את מסע קניות התאווה הזה; הוא איננו עוצר להתייסר על ניצול של הזולת לשם הנאותיו אלא אדיש לכך ומתרכז במרדף אחרי ההנאה הבאה. מי שמעיניו כל-כך שקועים בחומר יפחד כמובן מפגיעה בחומר, מפגיעה באפשרות מיצוי העונג ולכן חרד כל-כך לבריאותו.