Hurra-b: כמו חולה צרעת המרגיש דחוי נואש וחסר-מזל.  נואש לגבי סיכויי שיקומו וחזרתו למעגלי החברה. כאילו נידון לחיות בשוליים העלובים של החברה. ואכן רמדי טובה לחולי צרעת.

דילוזיה שעומדים להינטש ע"י חבריהם.

לשרף העץ איכויות אלסטיות ובדומה לו נראה מתיחה והעצמה של רגשות כלפי חבר ככל שמתרחק עד להתנתקות ולפרידה המוחלטת שתביא לקריסה עצמית וקטסטרופה.

אלמנט זה של נמתחות עד לקצה  גבול היכולות ניתן לראות גם בעור המתוח ובפצעים הגדושים

אשר מתוחים עד שדקירתם תשפריץ נוזל החוצה.

מאחר וחי בתוך דילוזיה של חולה צרעת אכן מרגיש שמי שלא בסדר זה הוא "החולה" ולא החברה שדוחה אותו ולכן תגובתו להשפלה תרוכז אל תוכו ולא החוצה לחברה "הבריאה". שטף של מחשבות עצובות, בכי רב והרס עצמי.

Anac:  יותר מאשר תחושת מסכנות ועליבות נראה כאן חוסר ביטחון עצום. אם bar-c  מנסה להימנע מחיכוך בחוסר הביטחון ע"י שלא מצמיח אגו אסרטיבי, אלא רכות וילדותיות המאפשרות נסיגה לדלת אמות צנועים ומוגנים הרי שכאן נראה מהלך הפוך. ינסה לכסות על חוסר הביטחון ע"י הישגים, בעיקר הישגים אינטלקטואלים. קפיצה זו מחוסר הביטחון הנורא אל חזיתות ההצלחה וההישג פוערת תהום גדולה של פחד שמא לא יצליח לממש הישגים ומכאן הפחד הנוראי מבחינות למשל. אכזריות קיצונית אשר מפחדת לממש את עצמה משום חוסר הביטחון אולם משיינתן בידם כוח ושררה יהפכו אכזריים נורא. ניתן לראות את האכזריות כתולדה מתוך חוסר ביטחון עצום מחד ורצון אדיר להישגיות מאידך, כלומר החיבור הזה שבין הרגשה שלא שווה כלום ורצון קשוח וכוחני להגיע לחזית ההישגים יוצר תסכולים אינסופיים אשר נאספים כולם למירמור גדול וליצר אכזרי.

Staph:  הנטייה להפנים ולא להוציא החוצה נצברת לתחושת אי-צדק ועוול שנעשה לו, ניתן מובן להעמיד את הדברים הפוך ולאמר שמתוך צורך להרגיש כאילו עוול נעשה לו צובר פנימה את רגשותיו עד שממלאים אותו בצער ובתחושה שעוול נעשה לו. גם המסכנות וגם ההערכה נבנות כאן על בסיס הויתור, ההבלגה. כלומר בגלל שאני מבליג ומוותר מתפתחים רגשות של העדר אסרטיביות ועצמי רך ומיסכן, ומאידך גיסא נוכחותו של האני באה לשיא מתוך המחשבה " כמה אפשר להבליג עוד?" ההתפרצות שתבוא בעקבות גדישת שיאט הויתורים תציין את הקוטב העצמתי של האני בעוד שההתנהגות המפנימה תציין את הבסיס הרך והסופג, הצד שמוכן להקריב את האני.

Naja: קונפליקט בין הצד הארסי-מפתה של הנחש ובין תחושת אחריות מפותחת. מצד אחד מכננים בו אלמנטים של יצר תשוקה ופיתוי ומצד שני מצפון מפותח ותחושת אחריות. נוכחותו של הבסיס היצרי  החוטא מעצימה את תחושת האחריות ואת המאבק המוסרי עד שגולש לקצווי הפתוס. כלומר עד שתחושת האחריות והאשמה עוברת את מידת "הנורמליות" והופכת את האדם מלא ברחמים ובויתורים על עצמו. בקונפליקט הזה שבין היצר למידה תנצח המידה, כלומר במקום להיות אסרטיבי היכן שנדרש יוותר ויפנים, כאילו הוא כפרה לאחרים. גם בסיטואציות בהם יעברו איתם את גבול הטעם הטוב וממש ינצלו אותם יבליגו ויוותרו על עצמם, מודעותם לאפני התנהגותם המבליגים יוצרת תחושת מסכנות אשר זו מצידה רק מעצימה את מידת הויתור שלהם שהרי אם אני מסכן אזי אינני יכול לדרוש.

Lyss: כמו כלב מעונה ע"י בעליו. מעונה עד שלא יכול להחזיק את עצמו יותר, עד שמתפרץ בזעם בלתי נשלט אולם אחר-כך חייב לזחול חזרה לעבר בעליו שהרי תלוי בו למחייתו. ההפנמה והמסכנות עושות כאן צעד קדימה לכיוון הטירוף והאומללות, כלומר מעבר להפנמה והרחמים שאופייניים ל-naja ו-staph  ואשר ניתן לראותם כקו כרוני ומתמשך, כאן נצפה ברמות התנהגות חריפות ואקוטיות ההפנמה  היא של עינוי נוראי והתחושה היא של אומללות מעבר למסכנות ובהתאם ההתפרצות גם היא בטירוף אקוטי חסר-רסן. קו זה של טירוף ניתן לראותו גם בפחד ממים ומעצמים בוהקים. העוצמה והאקוטיות שלו באים לידי ביטוי במערכת עצבים מתוחה מאד, סימפטומים חריפים ואינטנסיבים.

Lac-c: מרגישים נחותים, כאילו נועדו לשרת ולא לדרוש. כמו כלב אשר צריך לשרת את אדוניו, יש אדון ואני נחות לעומתו. הרגשת הנחיתות איננה רק סביב האגו אלא גם בעלת נגיעה אסתטית, ירגישו דוחים ומכוערים, ייגעלו מעצמם, כשישנו לא יאפשרו לרגל לגעת ברגל מתוך גועל עצמי כאילו לא רוצים לחוות את עצמם להיכנס לעצמם. החלב מחבר אותנו לאימא ובאמצעותה לעצמנו, קלקול באלמנט זה איננו מאפשר חיבור נכון לעצמי לכן נגעלים מעצמם ולכן גם סחרחורות שניתן לראותם כניסיונות לצאת מהעצמי.

צורך גדול בחיזוקים מהחברה בלטיפות וחיבוקים, רגשות סוערים ומתלהבים כמו כלב, דינמיות רגשית זו מצמיחה גם פחדים גדולים (נחשים). משרתים בגלל שמרגישים נחותים, כדי לזכות בחיבה מסוימת, אולם מאחר שבתוכם מרגישים כל כך נחותים לעולם לא ירגישו מוערכים, מה שמזין יותר את הצורך לשרת.

השוואה בין הסימפטומים הפיזיים של  phos ושל lac-c.

ראשית ראוי לציין שברמה הנפשית מזכירים אחד את השני בהתלהבות שלהם ובסערת הרגשות אליה יכולים בקלות להגיע. בשניהם סערת הרגשות מולידה פוטנציאל להרבה פחדים. ל-phos תשוקה להיות מהופנט ומודרך ע"י מישהו, ללכת שבי, מה שיכול להזכיר את נטייתו של ה lac-c להישרך אחרי בעליו, לשרת את אדוניו.

שניהם מוטבים מקור , מוטבים משתייה קרה אולם ל lac-c תשוקה למשקה חם. לשניהם הרגשה של ריקנות בתוך הבטן. רגישות מאד גדולה לריחות, במיוחד לריחות פרחים. הרבה מאד סימפטומים בגרון (התנפחויות שקדים). תשוקה למאכלים מתובלים ולאלכוהול. כאבי גב. הרבה סימפטומים סביב הווסת.

ל-Phos  כאבים בוערים, הרבה שטפי-דם, צד שמאל הוא הפתלוגי (יישן רק על צד ימין), גם

ה Lac-c מוטב בצד ימין אולם בעיקר יאופיין ע"י סימפטומים נודדים מצד אל צד, רגישות למגע , רגישות אפילו לבגדיו הלוחצים.

איזה רמדי מזכירה lac-c.

המרחק שבין חוסר הביטחון של lyc ובין הקומפנסציות שמנסות לכסות עליו יזכיר לעתים משהו ילדותי-מתלהב, התנהגות שיש בה משהו מאד לא מבוגר על גבול הגיחוך. למשל הניסיון להתחיל עם הרבה בחורות כדי לכפר על חוסר ביטחון, או ההימנעות מלקיחת אחריות ובכלל הניסיון ליצור רושם ורושם, כלומר העבודה הבלתי-נלאית הזו כלפי חוץ מבלי לנסות לגדול מבפנים מעלה בי הרבה תחושות שנעות סביב ילדות ונעורים והתלהבות וגיחוך. אנרגיות אלו של ילדותיות וחוסר ביטחון יש בהם כדי להזכיר את lac-c  בחינת חוסר הביטחון והנרגשות.

מעבר לכך ישנם לא מעט סימפטומים פיזיים דומים כמו נדידת הסימפטומים (אצל lac-c  זה יותר דומיננטי ואילו אצל lyc זה בד"כ מימין לשמאל),לעיתים קרובות בזמן בליעה של מזון או שתייה יידחקו אלו מעלה לאף במקום לוושט, מאד רגישים למגע לוחץ, אפילו ללחץ הבגדים, גזים מהווגינה.

מילות מפתח  lac-c

משרת, עליבות, התלהבות-נרגשות (קשקוש בזנב), חושים חדים,  סימפטומים נודדים, דחייה-גועל, סחרחורת,  חוסר ביטחון, מגע, פחד.