מחקר של ממשלת שוויץ מצביע על יעילות הטיפול ההומאופתי[1]

לכל מי ששואל את עצמו האם ההומאופתיה עובדת, האם היא עוזרת? להלן תוצאות מחקר של ממשלת שוויץ

המסורת השוויצרית של ניטרליות ואובייקטיביות כנראה נשמרת גם כשמדובר על מחקרים בעלי אופי שנוי במחלוקת, מחקרים בהם ישנה נטייה להטות את תוצאותן לתחום ה"סביר", אם בגלל שנוגדות אינטואיציות ומושגים אליהם הורגלנו ואם בגלל שתוצאותיהן הולכות נגד כוחות כלכליים חזקים.

בשנת 2011 פרסמה ממשלת שוויץ את המחקר המקיף ביותר שנעשה מעודו ע"י גוף ממלכתי על שיטות רפואה אלטרנטיביות, בפרק הדן בהומאופתיה (מעל ל-300 עמודים), מאשר המחקר[2]  את יעילותו של הטיפול ההומיאופתי מבחינה רפואית ואף קובע  את כדאיותו הכלכלית של הטיפול ההומיאופתי, לפיכך ממליצים המחברים להכיל את הטיפול ההומיאופתי בתוך סל ביטוחי הבריאות הממשלתיים.

העובדה שממשלת שוויץ היתה הראשונה לערוך מחקר מקיף שכזה אינה מפתיעה בהתחשב בכך שכמחצית  מתושבי שוויץ מטופלים בשיטות רפואה אלטרנטיבית, הרפואה האלטרנטיבית מומלצת שם ע"י 50% מהרופאים הקונבנציונאלים ובסקר שנעשה הביעו 85% מתושבי שוויץ רצון להכיל את הרפואה האלטרנטיבית אל תוך סל שירותי הבריאות.

המחקר כאמור הינו המקיף והמעמיק ביותר שנעשה מעולם על הומאופתיה ועומד בסטנדרטים המקובלים למחקרים אלו: סמיות כפולה, קבוצת בקורת של פלצבו ורנדומליות (randomized double-blind and placebo controlled clinical trials testing , כך שגם המטפל וגם המטופל אינם יודעים אם המטופל משתייך לקבוצת הניסוי או קבוצת הביקורת, ואילו המפתח לקביעת השייכות לקבוצת הניסוי או הביקורת נקבע באופן רנדומלי ונשמר אצל צד שלישי). המחקר אף הרחיק לכת ובחן את כדאיות ויעילות ההומאופתיה גם במונחי בטיחות השימוש ויעילות כלכלית.

לאחר שסקרו ועיבדו את כל הנתונים והעובדות כולל נתונים אפידמיולוגיים הגיעו עורכי המחקר למסקנה שתרופות הומאופתיות משפיעות על המטופלים באופן חיובי, כלומר הניסוי הוכיח קשר בין הטיפול ההומאופתי ובין השיפור במצבם הבריאותי של המטופלים. ראוי לציין שמונחי השיפור הבריאותי אותם בדק המחקר הינם ברמת התגובות הפיזיולוגיות של המטופלים ולא באיזשהו מובן מעורפל של תחושות או הרגשות, כלומר השיפור במצב הבריאות שניבחן הינו שיפור מדיד במונחי מחקר מדעי. המחקר מתייחס לדו"חות שהובאו בפניו ומציין כי הנתונים מצביעים על כך שמתוך 22 מחקרים קליניים 20 מחקרים הראו השפעה חיובית של הטיפול ההומאופתי[3].

הדו"ח השוויצרי מציין במיוחד את יעילותה של ההומאופתיה בטיפול בדלקות ובאלרגיות של דרכי הנשימה העליונות. הדו"ח מצטט 29 מחקרים אשר 24 מתוכם מצביעים על יעילות הטיפול ההומאופתי בדרכי הנשימה ובאלרגיות. יותר מזה שישה מתוך שבעה מחקרים מבוקרים מצביעים כי ההומאופתיה נמצאה יעילה יותר מטיפול קונבנציונאלי (אחד מתוך השבע הראה כי הטיפול ההומאופתי יעיל במידה שווה לטיפול הקונבנציונאלי). כל זאת בלי להזכיר עדיין את ההמנעות מכל תופעות הלוואי הכרוכות בטיפול קונבנציונאלי.

למרות ההכרה המשמעותית לה זוכה ההומאופתיה ממחקר זה אני סבור שסוגי מחקר שכאלו עדיין רחוקים מלהביא לידי מיצוי והבנה מלאה של הרפואה ההומאופתית,  שהרי המחקר דוחק את  ההומאופתיה מלכתחילה למגרש המשחקים הרפואי-מדעי ובוחן אם נענית להם (וכאן חשיבותו העצומה של הדו"ח שאכן הראה שגם תחת פרמטרים מדעיים גרידא הוכיח הטיפול ההומאופתי את יעילותו מעבר לכל ספק). אלא שספק גדול אם למגרש המשחקים הרפואי-מדעי (לפחות במתכונתו הנוכחית) יש את הכלים ליבחון ולכמת את אותן איכויות ייחודיות ההופכות את ההומאופתיה למה שהיא: ראייה האדם כמכלול של גוף ונפש, ההכרה כי משקל הנפש כבד מהגוף.

מחקרים שכאלו בוודאי שיש בם טעם ובדרכם פותחים דלתות להומאופתיה להתקבל אל תוך הממסד הרפואי, אלא שתנועה זו של ההומאופתיה אל תוך המרכז הרפואי צריכה ליפגוש בדרכה גם תנועה של הממסד הרפואי כלפיה, נכונות של הממסד הרפואי לראייה רחבה יותר של מושגי הבריאות והחולי, כמו גם ראייה שלמה יותר של האדם הנמצא במרכזה.