הגישה ההומאופתית לחיסונים

האם חיסונים הם אמנם עיניין כדאי, האם אפשר בלעדיהם, המחיר שהם גובים וכמה "טיפים" שכדאי לדעת..

בקרב המימסד הרפואי קיימת עלייה מתמדת בהיקף ובמיספר החיסונים המוצעים לציבור. חיסונים שפעם לא היו חלק מ"סל החיסונים" הופכים כעת לנגישים יותר והם מוצעים ומשווקים לאזרח ע"י המימסד הרפואי.

אפשר לראות את התרחבות "סל החיסונים" כהתקדמות והשתכללות של יכולות הריפוי ושמירת בריאותינו, אולם מותר לשאול גם אחרת: האמנם מעלים החיסונים את רמת בריאותינו? האם המחיר שאנו משלמים עבור החיסון אינו גבוה יותר מסכנת ההידבקות במחלה?

לפי ההומיאופתיה אחד הנידבכים החשובים ביותר לבריאות הינו אינטראקציה חופשית ומשוחררת עם הסביבה. כלומר מתן אפשרות חופשית לחברה ולסביבה "לחדור" אלי כמו גם גישה חופשית שלי לצאת לגעת ולהשתלב בסביבה. אדם בריא הינו אדם אשר לא "נועל" את עצמו לסביבה ואשר משוחרר ופתוח מספיק כדי לצאת ולהתחבר לסביבה. כפי שכבר נכתב כאן בעבר ההומיאופתיה אינה מבחינה בין גוף לנפש, כך שהאמור לעיל מתיחס לשניהם כאחד; אדם בריא הינו אדם שנפשו וגופו כאחד נמצאים באינטראקציה חופשית עם הסביבה, מגיבים ופתוחים לשינויים ריגשיים, לחברה, כמו גם לעונות השנה, למזון ולמגע.

במהלך יחסי הגומלין הללו שבין אדם וסביבה לומד הגוף כמו גם הנפש להכיר את הסביבה, לעצב את עצמו מולה, להגיב לנסיבות, להתוודע לדברים הנעימים יותר כמו גם אלו הנעימים פחות, ולפתח מערכות חיסון והגנה.

מובן שמערכת חיסון טבעית זו אינה זהה לזו אשר נרכשת ע"י החיסונים המוכרים; נוגדנים אשר יתפתחו בעקבות זריקת חיסון קונבינציונלית לא יתפתחו בנו באופן טבעי (אלא אם כן חלינו במחלה בעבר ומערכת החיסון שלנו למדה לפתח נוגדנים כנגדה), כך שמי שקיבל למשל חיסון נגד אבעבועות רוח יהא מחוסן יותר כנגד המחלה לעומת מי שלא חוסן כנגדה. אולם כאן כדאי לציין שתי נקודות, האחת היא שמחלות ילדות הינן שלב שחשוב לעבור ולחוות אותו ולא לנסות להמנע ולהתחסן מפניו; מחלות ילדות מהוות שלב חשוב בהתפתחות הילד ולא אחת ניתן לראות איך לאחר מחלת ילדות נראה כי הילד עובר "פאזה", גודל ומיתפתח. נקודה שנייה הינה המחיר שחיסון גובה מאתנו, בעצם חיסון נועל אותנו מפני סוגים מסוימים של אינטרקציה עם הסביבה, סוג ההגנה שהחיסון מעניק לנו אינו כזה אשר נרכש במהלך התוודעות והתחכחות טבעית עם החיים אלא מעין סוג של הגנה סטרילית-סינטיתית משהו, הגנה אשר חוסמת ומדכאת את מגוון נקודות החיכוך שבינינו ובין העולם, הגנה אשר גובה מחיר ניכר מאיתנו. ואכן קיימים בסיפרות מחקרים רבים המעידים על סמיכות סטטיסטית בין מתן החיסון ובין מחלות שהיתפתחו בעקבותיו, הדוגמא המובהקת והמדוברת ביותר הינה של פיתוח תסמינים אוטיסטים לאחר חיסון נגד שעלת.

וכעת לפרקטיקה. נכון, לא כל חיסון הוא נגד מחלת ילדים וחלק מהחיסונים ניתנים כנגד מחלות קשות הרבה יותר מאשר אבעבועות רוח או שפעת, למשל פוליו. כאן יישקול כל הורה את הבעד ונגד וייצטרך לקבל החלטה.

בכל מקרה אמליץ כאן על כמה התוויות שכדאי מאוד לתת עליהם את הדעת גם אם החלטתם שכן לחסן את ילדיכם:

  1. תנו את החיסון בעת שנוחה לילדיכם ולא מתי שטיפת חלב החליטה; מומלץ מאוד שלא לחסן את ילדיכם לפני גיל שנה, תינוקות רכים פגיעים יותר לנזקי החיסון מאשר תינוקות בוגרים יותר.
  2. אל תיתנו יותר מאשר חיסון אחד בכל עת; דרשו מטיפות החלב לקבוע תורים נפרדים לכל חיסון.
  3. יש להימנע ממתן חיסון בתקופות רגישות לילד: בסמוך לזמן מחלה, או כאשר הילד עובר אירוע ריגשי (גמילה מהנקה, מעבר גן..)
  4. ילדים עם היסטוריה של מחלות חוזרות ונשנות, ילדים עם אלרגיה ובמיוחד במיוחד ילדים עם בעיות נוירולוגיות מומלץ לשקול מישנה זהירות את נחיצות החיסון.

[contact-form-7 id="1770" title="inside-fost"]

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן