על עיקרון היסוד של ההומיאופתיה, מה ההיגיון שעומד מאחוריו וכיצד כל זה התחיל…

עיקרון היסוד אשר עומד בבסיס הרפואה ההומיאופתית הינו דומה בדומה ירפא. כלומר תרופה הומיאופתית שביכולתה ליגרום תסמינים מסוימים אצל אדם בריא תוכל לרפא אדם חולה אשר תסמיניו דומים. לדוגמא, תרופה הומיאופתית אשר גורמת לתסמינים של בחילות והקאות אצל אדם בריא תוכל לרפא אדם חולה אשר תסמיניו דומים (בחילות והקאות). מכאן גם ניגזר שמה של ההומיאופתיה: הומיאו (דומה) פאתוס (סבל).

הפילוסופיה ההומיאופתית מסבירה עיקרון ריפוי זה ע"י שלעתים כח החיים שלנו לא יכול להיתגבר על מחלה המיתפשטת בתוכנו, אולם כאשר ניתנת התרופה ההומיאופתית הרי שזו מנכיחה בפני כח החיים את סודות המחלה ותסמיניה בעדינות. כך שמצד אחד המחלה הופכת חשופה ומוכרת ומצד שני העדינות בה מנכיחה התרופה ההומיאופתית את סודות המחלה בפני כח החיים מאפשרת לו להתעשט ולהתגבר על המחלה.

נשמע מורכב ובידיוני….? אולי. אולם כל אחד מאיתנו יכול להיווכח בכך, נסו למשל אחרי כוויה לא לרוץ מייד לקיצוניות השנייה ולישפוך מיים קרים, אלא להיפך, נסו לקרב את האיבר הפגוע למקור חום בעדינות ותיווכחו כמה מהר יוטב הכאב ותגליד הכוויה. אין זה אלא שההיתקרבות למקור החום בעדינות מביאה את כח החיים להכניס את גופינו לסיטואציה של היתגוננות מפני חום , וסיטואציה זו של היתגוננות מפני חום "יודעת" כיצד להתמודד עם המצב ומביאה להטבה במצב הכוויה.

הכל התחיל בגרמניה של המאה ה-18, רופא בשם ד"ר סמואל הנמן שם לב שקליפת עץ הכינין אשר היתה יעילה לטיפול כנגד מלריה אם תילקח ע"י אדם בריא תיגרום אצלו סימפטומים של מלריה. כלומר תרופה אשר גורמת לסימפטומים מסוימים אצל אדם בריא תוכל להבריא אדם חולה אשר תסמיניו דומים. ואכן מכאן ואילך המשיך הנמן בניסוייו, הוא רקח תרופות הומיאופתיות מחומרים שונים (בעיקר ממינרלים וצמחים) ובחן את השפעתם (בעיקר על עצמו אגב), את השפעתם ותסמיניהם של התרופות שרקח רשם הנמן, כך שכאשר היה מטפל בפציינט יכול היה לדעת לאילו מבין התרופות ההומיאופתיות יש תסמינים דומים לזה של הפציינט ולתת לו את התרופה ההומיאופתית המתאימה.

התהליך בו בוחנים את תסמיניה של תרופה הומיאופתית חדשה על נסיינים נקרא "פרובינג" (Proving), כלומר תהליך אשר מנסה להוכיח ולמצות את היכולות הטמונים בתרופה ההומיאופתית. במהלכו מקבלים הנסיינים את התרופה ההומיאופתית ונידרשים לדווח על התופעות שזו גרמה להם. משקל משמעותי ניתן לתופעות נפשיות אשר היתפתחו בעיקבות נטילת התרופה ההומיאופתית, למשל חלומות שעולים בעקבותיה, רגשות, פחדים וכו'. לכל תרופה הומיאופתית מעבר לקשת המחלות והתלונות בהן יכולה לטפל יש גם "תמונה" נפשית. תמונה נפשית זו כאשר מותאמת לתמונה הנפשית של המטופל תיגע ברגישויות העמוקות ביותר של המטופל אשר בגינם פיתח את המחלה. ריפוי הומיאופתי שכזה, בו ההתאמה שבין התרופה והמטופל אינה רק על בסיס התלונות הפיזיות אלא חותרת גם להתאמה נפשית בכוחו להזיז "הרים" של ממש. זה מדהים כל פעם מחדש ליראות איך שנים של סבל ומחלות כרוניות קשות מיתרפאות עם נטילת התרופה ההומיאופתית הנכונה.