אתמול יאיר (שם בדוי, ילד בן 7) ישב אצלי בקליניקה ולא הפסיק לדבר, איך שנכנס התחלנו לדבר על המונדיאל, על ההפסד המבאס של ברזיל, על מסי הנהדר ועל התקווה של שנינו שהיום בלילה ארגנטינה תיקח את הגביע הביתה.

ולמה זה צריך לעניין שיאיר לא הפסיק לדבר ?

טוב, זה בגלל שבביקור קודם לפני שישה שבועות יאיר לא יכל להוציא משפט אחד שלם מפיו, מילים ספורות בקושי.

יאיר הגיע אליי עם הוריו לטפל בבעיות דיבור קשות ,כבר שנתיים שיאיר מגמגם והמצב הולך ומחריף (ברקע גם בעיות של גמגום בהסטוריה המשפחתית). יאיר לא מוכן לדבר, מתבייש בגמגום שלו, לא משתתף בכיתה, נסוג ומתכנס יותר בתוך עצמו, מתוסכל ועצבני.

רשמתי ליאיר תרופה הומאופתית (התרופה ההומאופתית מותאמת לכל מטופל באופן ייחודי לפי מאפיינים גופניים ורגשיים-התנהגותיים) והנחתי איך לקחת את התרופה.

כבר אחרי שבועיים של לקיחת התרופה האם התקשרה ודיווחה על שיפור ניכר: יאיר מדבר יותר, מרכיב משפטים, מעורב יותר חברתית וגם בטחונו העצמי נמצא בעלייה. אתמול כאמור נפגשנו לפגישת מעקב והשיפור הנראה ריגש אותי מאוד, יאיר פשוט נראה ומתנהג אחרת: ישב מולי במרכז השולחן (בביקור הקודם ההורים ישבו מולי ויאיר ישב בפינת השולחן), הוא התחיל את השיחה,  דיבור קולח כמעט בלי הרגשה בגמגום (פה ושם תקיעות קטנות שאני משוכנע שגם הם יילכו וייעלמו), צוחק ומשתובב ואפילו צבע עורו חיוני יותר.

אז ארגנטינה הפסידה בינתיים אבל יאיר רשם פה ניצחון.